ספאגוס - Spagos Pasta Bar
"שיט. עברתי למקום עבודה חדש באזור המסגר/החשמל, תל אביב, ואין לי מושג איפה לאכול טוב, ושהיה זול כמובן - עדיין לא קיבלתי משכורת ראשונה, יש לי 35 ש"ח בכיס, ובאמת שאין מצב רוח עכשיו לג'אנק פוד שומני. מה עושים?"
אז את התשובה לשאלה הנ"ל מצאתי במקרה, באחת מהעבודות הלא קבועות שלי. באזור בית מעריב, שוכן לו בניין פינתי העונה לשם "בית אמות ביטוח", עוף מוזר בסביבה, אפשר להגיד שזה אחד הבניינים המוזרים שיושבים באזור, צבעו ירקרק והוא מחולק מבפנים לשלושה משרדים. יש שם תחבורה ציבורית בשפע, ומסתבר שגם אוכל מצוין.
הגעתי ל"ספאגוס" לראשונה ביום סגרירי וגשום, המחשבות צעקו פחמימות ואוכל מנחם עכשיו!
חייבת להודות שכמו השם המסגיר בכניסה - פסטה בר, זה פסטה בר. מקום קטן מאוד, יש אפשרות לשבת בחוץ מתחת לשמשייה גדולה ביום נעים.
חייבת להודות שכמו השם המסגיר בכניסה - פסטה בר, זה פסטה בר. מקום קטן מאוד, יש אפשרות לשבת בחוץ מתחת לשמשייה גדולה ביום נעים.
אבל אם תשאלו אותי איפה באמת כדאי לשבת, אז ברור שעל הבר, וכמה שיותר קרוב למנהל המקום, דודו, ותזכרו את השם.
איך שאתה נכנס מציף לך את האף הריח הזה של הרוטב הרותח, קול קיצוצי הסלט הטרי העצבניים ושקשוקי המחבתות, ובאופן מפתיע, מוסיקה נעימה שמשודרת מפלייליסט מובנה.
"לד זפלין והביטלס מכוונים לשעה 14:00, אין בוקר שלא פותחים את המטבח עם רוקנ'רול".
אז כמוני, ישנם לקוחות קבועים שמגיעים למקום, מה שהופך את העסק למאוד משפחתי וחמים, שיחות על פוליטיקה וטלוויזיה, ולרגע אחד - אנשים זרים לגמרי, הופכים להיות פרלמנט.
יש לוח של ספיישליים שמשתנה כל יום, יש בימים מסוימים לזניה, ובימים אחרים מרקים חמים (ושווה להסתכל עליו, כי שם מצויה הפסטה הטרייה - *רשמים בהמשך* ), ותפריט עטוף ניילון עם מנות הסטנדרט - למרות שלא מדובר רק ברוטב עגבניות, שמן, ושמנת שמוכרים לכולנו. יש רוטב "שוק הכרמל" ורוטב "סיצליאנית" (לא אגלה לכם את ההפתעה, אתם תצטרכו לבוא ולגלות בעצמכם), ואם בא לכם מהרוטב בתפריט ולשלב איתו עוד איזה משהו שאתם אוהבים, כמו גבינה שנמצאת בספיישלים, בטטה קלויה או איזה צ'ילי חריף, רק תזרקו לדודו מילה והוא יסדר את זה, בלי תוספת תשלום, כמובן.
אז איפה היינו? אתם מתיישבים על הבר ומקבלים למנה ראשונה לחמניה קריספית שנאפת במקום, בתוספת של ממרח עגבניות מיובשות וממרח פסטו "על חשבון הבית".
מדסקסים עם דודו ואלי מה לבחור, והם מתחילים לבשל לך על המקום, על שתי פלטות חשמליות רחבות.
המנה מגיעה חמה ומחכה רק לך, אם הזמנת סטנדרט - תקבל פנה, יש גם לינגוויני מחיטה מלאה, והפסטה הטרייה היא השוס - כל פעם צורה אחרת. פעם בצורת פרחי לוטוס, עשויה מתרד וסלק, ופעם מוארכת ומחורצת בצדדיה, פעם רביולי במילוי גבינת ריקוטה, אבל מה שחשוב הוא שהיא מוגשת אל דנטה! בדיוק כמו באיטליה.
הפעם החלטתי להזמין מספיישל הפסטה הטריה. הזמנתי סוג שבאמת אף פעם לא ראיתי בארץ, "צ'ינקו בלה" שמו, סוג של פסטה פנה זעירה שמחוברת מצדדיה לעוד 3 פסטות פנה זעירות כמוה, הזמנתי רוטב על בסיס עגבניות מיובשות ופרמזן, הוספתי גבינת מוצרלה בפאלו נמתחת, קצת פלפל צ'ילי, פטריות ונגיעה של רוטב פסטו.
ולא הייתי צריכה להוסיף כלום, באמת, אכלתי את זה כמו שזה, שבעתי מאוד, ונהניתי מכל ביס.
אז מה היה לנו?
שורה תחתונה - תהיה חבר של דודו ותרוויח, תהיה לארג' בכסף, תרוויח את הפסטה הטרייה - ותהיה בגן עדן.
דירוגים:
מחיר:
(35 ש"ח למנה סטנדרטית, עד 45 ש"ח למנה משודרגת)
טעם:
שירות:
אוירה: 5 / 3 (חבל שהמקום לא גדול יותר)
מוזיקה: רוק סבנטיז' עד אלטרנטיב נייטיז' - Fun fun fun
שעות פתיחה: א'-ה' 11:30 - 16:30
חניה: חניון הרכבת , חניון בית הדר ב'
הגעה בתח"צ: המון קווים משני הכיוונים, התחנה על בגין 25, או התחנה על בגין 48.
הגעה בתח"צ: המון קווים משני הכיוונים, התחנה על בגין 25, או התחנה על בגין 48.
טיפ אחרון:
תגיעו בסביבות 13:00 כי ב-14:00 הכי לחוץ, ותהיו טיפה בשקט ותטמעו באווירת המקום, משפחתיות וחמימות מובטחת.