כתובת: אבן גבירול 12, תל אביב
מאת: שילה (שני באה לאכול ;) )
כל מי ששומע בפעם הראשונה על המקום, השם, והקונספט לא מאמין (כמוני בהתחלה), או חושב שהגיע אל #שיפודיה_עילאית_ומתנשאת / מזללה נוספת מיני רבות בציר אבן גבירול. אבל זאת המלצה חמה למקום מקסים שכדאי לבקר בו מידי פעם (או בתדירות ששילה מגיעה לשם - פעם בשבוע בממוצע).
אתחיל מהשורה התחתונה - אלכוהול זול. נקודה. עכשיו תוסיפו אווירה טובה (כולם שם אחים! [ לא באמת :P]), ערבבו את העניין עם עיצוב נעים של המקום, שולחנות עץ בגבהים וגדלים שונים [אני מתה על שולחנות העץ העגולים, הגדולים שגורמים להרגיש כאילו אתה בארוחה משפחתית] - והגעתם הביתה.
המקום התחיל עם תפריט האלכוהול המוזל בשני ערבים בשבוע, כשהקונספט הצליח הם עברו לתפריט אלכוהול זול קבוע (פחות או יותר, יש מוצרים שמתווספים או יורדים מהתפריט מדי פעם ופעם).
ישנה אפשרות להזמין צ'יסרים זולים עד כאב (-ראש, של חמרמורת בבוקר שאחרי), או מנות מכובדות של וויסקי, וודקה וג'ין למיניהם. בירות וקוקטילים מוצעים מלבד בכוס יחידה גם בבקבוקי ווינטג' של ליטר (מומלץ לקחת אחד ולהתחלק עם חברים). בקטגורית הקוקטיילים ישנם מיקסים מעניינים שמשתנים מדי פעם. גם בנגזרת הבירות, מלבד הבירות הרגילות, באות להתארח בירות שונות כדוגמת "הבירה של דוד יאיר".
ואם כבר באנו להינות, אז עם מה נרפד את הקיבה? המקום מציע "קטנות", סלטים בגודל קטן-בינוני ב-15 ש"ח כדוגמת מסבחה, חציל קלוי או סלט עדשים שחורות עם סלק, עגבניות ועשבי תיבול שכולם מגיעים עם חלת הבית. ניתן (ומומלץ) "לפתוח שולחן" עם 5 מנות ב-59 ש"ח. בין לבין יש מנות בגודל בינוני ושיפודים כדוגמת פרגיות, קבב טלה ופילה עוף עטוף בביקון.
אבל התענוג האמיתי בתפריט (חוץ ממחירי האלכוהול, זוכרים?), היא קטגוריית מנות עיקריות מרשימה, אומנם טיפה יקרה לכיס של הסטודנט הממוצע, אבל שונה ממקומות אחרים. ניתן למצוא שם נקניקיה תוצרת בית שעשויה מבשר לבן עם גבינת מנצ'גו, עגבניות מיובשות וחרדל דיז'ון; המבורגר ע-נ-ק-י ועמוס כל כך, שעזריאלי מתלונן שהוא כמעט עובר את מרומי גובה הבניינים שלו; סינייה עם ירקות צלויים בגריל עם טחינה מוקרמת, סומק, פטרוזיליה ושקדים ועוד מנות פיוז'ן טעימות.
והכי חשוב- הצ'יפס. הכי טעים שאכלתי כבר המון זמן, הוא בגודל המדוייק וברמת טיגון מושלמת. אם אתם לא בעניין של הציפס, ממליצה ללכת על תוספת של פירה ולוותר על "תפוח אדמה במדורה" שמאכזב טיפה.
בנגזרת הטעם של המנות העיקריות - "נקנקיית הבית" ששני הזמינה (כמתואר לעיל) מוצלחת מאוד, עם טעם גבינתי לא משתלט ומרקם פירורי, רק לטבול בחרדל החריף שמוגש יחד עם המנה ולהינות מכל העסק. המינוס שהנקנקייה הינה ממוצעת בגודלה, ולכן אינה משביעה, מה שמחייב לשתות בירת חיטה לצדה (באסה למטיבי הלסת ומרוששי הכיס). הפלוס, הבירה מצוינת! לא מדוללת במים וחזקה בטעמה החיטתי.
עדות מהחברים שאכלו את ההמבורגר - טעים, משביע, אך לא פסגת השלמות, בטח לא מגיע לחמישייה הטובה במרכז (שעליה מתוכנן פוסט עתידי, שווה לחכות ;) )
עדות מהחברים שאכלו את ההמבורגר - טעים, משביע, אך לא פסגת השלמות, בטח לא מגיע לחמישייה הטובה במרכז (שעליה מתוכנן פוסט עתידי, שווה לחכות ;) )
לסיכום, אם מתחשק עיקרית - לכו על השיפודים, יש לנו תחושה חזקה שזו המומחיות שלהם.
לקינוח, אפשר לסגור את הערב במנות האותנטיות, המרעננות בטעמן - מלבי או סורבה ערק ואשכוליות. על חשבון הבית אפשר לקבל קפה הל שחור שמתבשל לו בנחת בפינג'ן נחושת על הבר כל הערב.
אז מה היה לנו?
שורה תחתונה - בין אם אתם ילדים יחידים שרוצים לדעת אחים מה הם לכמה שעות, ובין אם אתם מגיעים משבט של משפחה מרובת ילדים, האלכוהול הזול והאיכותי ישכיח את הבעיות הפסיכולוגיות שפרויד היה חוגג עליהן, וישמח לכם את הנפש עם אוכל טוב.
דירוגים:
מחיר:
אלכוהול - 
שליש סטלה - 16.9 // האחיות לוינסקי 18.6 // קאווה 13.6
אוכל- 
שיפוד פרגית - 29 // המבורגר בשר עגל וטלה + צ'יפס - 57 // מנת פתיחה: מסבחה חמה - 15
טעם: 4/5
שירות: 4.5/5
אוירה: 5/5, קלה, כיפית ורגועה כאחד.
מוזיקה: ישראלית, פולק אמריקאי, שקט ולא מצביע על אווירה כלשהי
שעות פתיחה: א'-ה', 11:00-23:00
חניה: החניון החינמי של הקריה נמצא ממש מעבר לפינה.
הגעה בתח"צ: לונדון מיניסטור, סנימטק או כיכר רבין, אפשר להגיע במרחק הליכה של 10 דקות מעזריאלי.
טיפ אחרון: קפצו לאינסטגרם שלנו לראות עוד צילומים של המקום