לוקוריקשו - Locoriksho
כתובת: יהודה הלוי 44, תל אביב
מאת: שנילה
בדרך כלל תוכלו למצוא את שילה מרחרחת ומחפשת מקומות חדשים כשהם עדיין לא מועלים בדימיונם של השפים עצמם, אך הפעם היא נתקלה במסעדה איטלקית במוסף של מקומות חדשים בטיים אווט, בצומת הדרכים המועדפת עלינו - "יהודה הלוי - רוטשילד - נחלת בנימין".
אז שילה ואני חקרנו קצת באינטרנט, מצאנו את התפריט, ואחרי קריאה מעמיקה ותהיות לגבי "מה בדיוק אנחנו הולכות להזמין" (בעיקר מצדי, אך לא רק מצדי, שילה ספונטאנית יותר[עשתה בחוכמה הפעם]), ובעיקר בעקבות המילה "פוקאצה נוטלה" שקפצה בתפריט וכבר מהשם גרמה לנו לקצר את המקלדת מרוב ריר.
הגענו למסקנה שהקונספט מוצא חן, ועל כן אנו חייבות לרחרח ובעיקר לטעום, ולבדוק אם שווה - או לא שווה.
נתחיל עם עיצוב המקום, מסעדה בינונית בגודלה, ממוקמת בפינת הרחוב, עם עיצוב חדשני ושיקי, לוגו המסעדה , מחובר לקיר הלבנים הראשי. קיר ענקי צבוע בצבע ירוק שעליו ניתן להשאיר הודעות או לצייר בזמן האוכל עם גירי ענק, שאר הקירות מעוטרים עם אייקונים של המקום, ואם שמים לב, אפשר למצוא שלט מואר ובו הסבר מפורט - "על שם מה ולמה החלטנו לקרוא למסעדה בשם המוזר, והתלוש ההוא" - כל אלה משווים למסעדה לוק צעיר ומזמין, ולרגע אפשר לדמיין כאילו אתה בתוך חוברת קומיקס.
תוספת מתחשבת של המעצבים היא [תופים….] שקעים! שקעי חשמל שמחוברים קרוב לכל שולחן במסעדה, אז אם נקלעת למצב שהפלאפון/אייפד/נייד שלך במצוקה, יש פיתרון מהיר ומתאים לארוחה עסקית או ישיבה מפנקת של עבודה על הלפטופ - כלומר, הצילו את שילה !
קונספט המסעדה הוא מאוד פשוט - מזמינים בדלפק (כמו בארומה, רק בלי להתפדח כשהשם שלך מוכרז במיקרופון כשההזמנה מוכנה), אתה בוחר את סוג הפסטה [ממגוון גדול של סוגים], את הרוטב הבסיסי, ושם תוספות טעימות שילכו איתו בתוספת תשלום של 2/3/7/15 ש "ח (מאגוזים דרך גבינות, ועד לסלמון).
הפלוס - אתה לא צריך להתחייב למנות המובנות שהמסעדה מרכיבה לך, ויכול להרכיב לעצמך את המנה המושלמת כאוות נפשך בלי להתבאס ולבאס את המלצר בשאלות כמו - "אפשר בלי גבינה? ובלי עגבניות? ובלי פסטה?!"
המינוס - כל תוספת עולה כסף, אתה צריך גם לשלם על הבזיליקום ועל הבצל הירוק, אם בא לך סתם עשבייה, כל אחד בנפרד.
עוד בתפריט - פיצות מסוגים שונים, וקלצ'ונה ממולאת במיקסים מעניינים [מיקס של "סביח" - חצילים וביצה, או קלצונה שקשוקה], המנות נראות פחות כמו קלצונה ויותר כמו בורקסים מגוונים.
בקטגוריית הקינוחים ישנה גם קלצ'ונה, הפעם ממולאת בתוספות מתוקות. אנחנו שמנו את עינינו על מנת ה"קלצ'ונה נוטלה", כאמור, אך לצערנו הרב, חטפו אותה מהמדפים ורק לשילה ושני לא נשאר.
בהמשך המסעדה יש מאפים נוספים כמו - סופלה שוקולד, מאפה תפוחים, קוראסון שוקולד וכיו"ב - כולם נראים סטנדרטים למדי, ולא הטופ שבקלצ'ונה.
מה הזמנו בפועל? שילה הלכה על "פסטה פוזילי", פסטה בצורת ביסלי גריל (-לחבר'ה שטרם ביקרו באיטליה,
שלום) ברוטב שמנת ובתוספת בטטה שצלו אותה בתנור והוציאו אותה ב-דיוק בזמן.
עבדכם הנאמנה, הזמינה "פסטה חונק כמרים", שזה בעצם שני צינורות פנה דקים החבוקים זה בזה, ברוטב שמנת עם ברוקולי ובצל סגול.
כשמסתכלים על האריזה הקטנה של הפסטה הטריה זה נראה כמו ביס וחצי, אבל תאמינו לשילה, זה הייתה בכמות המושלמת לארוחה משביעה וטעימה.
מאוד יפה לראות את הפסטה מתבשלת במים חמים ומבעבעים ולאחר מכן מועברת להקפצה על המחבת, עם כל המרכיבים שביקשת. את הפסטה מגישים בקערה ענקית [לדעת שילה לא מתאימה למקום שכן המנה נראית קטנה בה], שאתה לוקח איתך יחד לשולחן.
מסקנה לגבי הטעם - מאוד מאוד טעים, ובעיקר מאוד מאוד חם (!), הירקות שמורים טוב, הבטטה הייתה צלויה נפלא, באופן מפתיע. אישית, הייתי מעדיפה שהפסטה תהיה מבושלת יותר לכיוון אל דאנטה, אבל זו רק אני - אנינת טעם טו מאצ' שכמותי, לשילה מידת הבישול הייתה מושלמת [או כפי שהיא אמרה ברגע אחד של חולשה, "הפסטה יותר טעימה מהפסטה של אמא שלי"].
אנחנו "ניאלץ" לבוא ולנסות שוב את הפיצות, שנראו מעולה, ואת פוקצאת הנוטלה שמחכה לנו מ-ע-כ-ש-י-ו.
אז מה היה לנו?
שורה תחתונה - מקום משמח לבב, אוכל משביע, טעים ובעיקר זול ופרקטי.
דירוגים:
מחיר:
(מנת בסיס של פסטה 20 ש"ח, כל תוספת נעה בין 2-7 ש"ח), פיצה אישית ב-25 ש"ח, קלצונה קטנה 10 ש"ח, 15 לגדולה)
(מנת בסיס של פסטה 20 ש"ח, כל תוספת נעה בין 2-7 ש"ח), פיצה אישית ב-25 ש"ח, קלצונה קטנה 10 ש"ח, 15 לגדולה)
טעם:
שירות:
אוירה: 5/5
מוזיקה: מיקס של מייסי גרייס, קצת פופ ובוסה נובה - מגוון באופן מוזר.
שעות פתיחה:
א -ה 07:00-00:00
ו' - 07:00 - שעה לפני כניסת השבת
הגעה בתח"צ: כל התחנות על יהודה הלוי, כל קו שעובר ליד כיכר המושבות.
טיפ אחרון:
אם לא תקפצו לארוחת צהריים שם [שבטח עמוס מאוד], תהיו מוכנים שלא כל המרכיבים שמופיעים בתפריט, יהיו נוכחים גם בערב, אבל זה לטובה, זה אומר שטרי-טרי-טרי.